#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד משערין הד&#x27; אמות לגבי איסור העברת ד&#x27; אמות ברה&quot;ר?"	"איתא בעירובין (מ&quot;ח ע&quot;א) דלר&quot;מ יש לו ג&#x27; אמות לגופו ואמה אחת כדי לפשוט ידיו ורגליו, ולר&#x27; יהודה אמה אחת כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו ומנח תחת מראשותיו ואיכא בינייהו ד&#x27; אמות מצומצמות [דהיינו חצי אצבע לאמה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;)], רש&quot;י פי&#x27; דלר&#x27; יהודה הוי מצומצמות, והרי&quot;ף והרא&quot;ש פירשו דלר&#x27; מאיר הוי מצומצמות [אבל כולם מודו דקיי&quot;ל כר&#x27; יהודה], אכן הרמב&quot;ם פסק כר&quot;מ דצריך עוד אמה כדי לפשוט ידיו ורגליו, וביאר הב&quot;י דס&quot;ל דמבואר בריש עירובין דקיי&quot;ל כר&quot;מ דאמרינן התם דמשערין בצומצמות לחומרא [דהרמב&quot;ם למד כהרי&quot;ף והרא&quot;ש דלר&quot;מ הוי מצומצמות], וכן קיי&quot;ל דיש לו ד&#x27; אמות מצומצמות (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן שמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אמה מודדין 1) איש רגיל 2) איש משונה?	"1) באיש רגיל שכל אבריו שוין לפי ערכו [בין כולם גדולים בין כולם קטנים וננסים] משערין לפי אמותיו, דהיינו זרוע שלו (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) 2) אם זרעותיו קצרות כלפי שאר גופו אז נותנין לו ד&#x27; אמות בינוניות של כל אדם כדי שיספק לו הד&#x27; אמות (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) מצדד דננס יש לו ד&#x27; אמות בינוניות (דלא כשעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;), אבל מסיים דאינו משמע כן מהטור]"	סימן שמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין השיעור אמה?	"{כאן משמע דמשערין ממרפק עד האמה, וא&quot;כ יש מכאן ראיה לשיטת הגר&quot;ח נאה, והסטייטלר (שיעורין של תורה סי&#x27; ו&#x27;) דחה דהיינו אמה בת חמשה, ונראה להביא ראיה לזה מהערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;) דכתב דמשערין ממרפק עד האמה, וגם כתב דשיעור אמה הוא ג&#x27; רבעי דארשין דהוא 21 אינטשס, וגם כתב הערוה&quot;ש דנמצאת דהג&#x27; אמות כולל הראש, ובאמת במדידות של רוסיא יש עוד מדה הנקרא &quot;לאקאט&quot; שהוא ממש ממרפק עד ראשי אצבעותיו והוא 17.7 אינטשס והערוה&quot;ש מנע משיעור זה, ש&quot;מ דס&quot;ל דאין זה שיעור אמה והיינו מפני דס&quot;ל דג&#x27; אמות הוא עם הראש, ועל כרחך הא דאמרינן כאן דשיעור אמה הוא ממרפק היינו בת ה&#x27;, ונראה להוסיף דידוע דבמאה שנים אחרונים נתגדלו אנשים בערך עוד חמשה אינטשס, וא&quot;כ כך האמה יתגדל עוד שתי אינטשס בקרוב, ולפי&quot;ז האמה יהיה בערך 22.8 אינטשס, כנלענ&quot;ד, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; שנ&quot;ח סע&#x27; א&#x27;}"	סימן שמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שמעביר חפץ בבת אחת?	"חידש הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דאז משערין הד&#x27; אמות של אדם בינוני אפי&#x27; באיש גדול, ותמה עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק ג&#x27;) הרי לר&#x27; יהודה פשוט דמשערין לפי אמות דידיה אפי&#x27; להעביר בבת אחת ואף ר&quot;מ לא פליג על זה, והניחו בצ&quot;ע {ויש לפרש דהפמ&quot;ג ס&quot;ל דכל הסוגיא מיירי לגבי ד&#x27; אמות דידיה דיש דין שיש לו ד&#x27; אמות לצרכיו ומדרבנן אסור לו להוציא שום כלי חוץ לד&#x27; אמות אלו אע&quot;פ שהכלי עצמו לא הלך ד&#x27; אמות אבל אם רוצה לטלטל הכלי עצמו ד&#x27; אמות פשוט דזה תלוי בד&#x27; אמות בינוניות כשאר דיני תורה, וכן ס&quot;ד החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; קי&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) קודם חזרתו, ועל זה כתב המ&quot;ב דאינו מסתבר שאמות אלו יהיו קטנות מהד&#x27; אמות שיכול להשתמש בה, אלא ס&quot;ל להשעה&quot;צ דאפי&#x27; לגבי האיסור דאורייתא של העברת ד&#x27; אמות תלוי באמות דידיה, וכל כלי וכלי יש לו ד&#x27; אמות לגבי איש זה, אמנם אפי&#x27; לאחר החזרה כתב החזו&quot;א דעדיין אסור מדרבנן להוציא כלי חוץ מד&#x27; אמות דידיה כדמבואר לקמן (סע&#x27; ד&#x27;)}"	סימן שמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי מי שיצא חוץ לתחום?	"יש לו ד&#x27; אמות, אבל יש לו אמות מרווחות (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), [ויש סוברים דיש לו ד&#x27; אמות לכל רוח, וכתב הרשב&quot;א דלפי שיטה זו מותר לטלטל חפץ ג&quot;כ ד&#x27; אמות לכל רוח אבל בבת אחת לא יטלטל יותר מד&#x27; אמות, אכן הב&quot;י חולק על שיטה זו וס&quot;ל דפשוט דלגבי טלטול אינו מותר יותר מד&#x27; אמות]"	סימן שמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לטלטל פחות מד&#x27; אמות ברה&quot;ר?"	"הב&quot;י הביא שיטת הראב&quot;ד דס&quot;ל דאינו מותר אלא בשעת הדחק, אבל קיי&quot;ל כתוס&#x27; והרשב&quot;א דמותר לגמרי [ואין זה חצי שיעור אלא אינה מלאכה כלל (פמ&quot;ג פתיחה להלכות שבת, בית מאיר סי&#x27; שמ&quot;ז)]"	סימן שמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לגבי העברת ד&#x27; אמות, האם יש לו הן ואלכסונן?"	"רש&quot;י ור&quot;ת ושאר ראשונים ס&quot;ל כן, הרשב&quot;ם ס&quot;ל דיש לו כפי רוחות העולם, והרמב&quot;ם (הל&#x27; שבת פי&quot;ב הי&quot;ט) ס&quot;ל דאסור בד&#x27; אמות [ומשמע מרמב&quot;ם דמותר בד&#x27; אמות בצמצום, ותמה עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה שמד&#x27;) למה לא גזרו] אבל אינו חייב אלא באלכסון [והגר&quot;א כתב דהרמב&quot;ם מודה דמותר באלכסונן לאחר שבורר הד&#x27; אמות שלו דהרי יש לו רובע של ד&#x27; אמות על ד&#x27; אמות], והמחבר סותם כרוב ראשונים והביא הרמב&quot;ם אח&quot;כ ביש אומרים, והב&quot;ח פסק כהרמב&quot;ם, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) {וק&quot;ק למה חושש להרמב&quot;ם דהוא דעת יחידאה, ובפרט הוא איסור דרבנן וכמ&quot;ש הביה&quot;ל (ד&quot;ה שמד&#x27;)}"	סימן שמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם העביר החפץ ד&#x27; אמות ומקצתו מונח בתוך הד&#x27; אמות?"	"פטור דעדיין לא העבירו ד&#x27; אמות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (ס&quot;ס שמ&quot;ח) דצריך להוציא שלחן ארוך ד&#x27; אמות חוץ לאורך כל השלחן]"	סימן שמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל חפץ ברה&quot;ר הרבה אמות ע&quot;י הרבה בני אדם?	"רוב ראשונים פסקו כר&#x27; יהודה דמתיר, אבל הרמב&quot;ן [ולפי הרז&quot;ה גם הרי&quot;ף] ס&quot;ל כת&quot;ק דאסור משום אוושא מילתא [וס&quot;ל דאסור אפי&#x27; במקום מצוה, וחמיר טפי ממי שהחשיך בדרך דהתירו רק אדם אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)], והשו&quot;ע סותם כרוב ראשונים ואח&quot;כ הביא הרמב&quot;ן ביש אוסרים, [וכן מבואר לעיל בשו&quot;ע סי&#x27; ש&quot;א סע&#x27; מ&quot;ב שסותם כרוב ראשונים], ומ&quot;מ הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) דלדבר רשות טוב לחוש לדעת האוסרים, וכעין זה בערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) דאין עושין כן אלא מפני הכרח גדול."	סימן שמט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מאדם אחד דאסור לטלטל חפץ הרבה אמות בפחות פחות מד&#x27; אמות?"	"באדם אחד חיישינן שמא יעבור יותר מד&#x27; אמות אבל כאן כל אחד ואחד אינו מטלטל יותר מד&#x27; אמות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן שמט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור מפני שהוא מוציא החפץ ממקום שביתה שלה?	1) מיירי כשאינו מוציאה חוץ לתחום בעליו&lt;br&gt;2) מיירי בחפץ של הפקר שאין לה מקום שביתה, וכגון שלא כוונו לזכות בה בשעת הגבהה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)	סימן שמט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא עצה להוציא מהר&quot;י לכרמלית?	"1) מותר ע&quot;י עכו&quot;ם לצורך מצוה [והט&quot;ז אוסר לשיטתו דס&quot;ל דלא התירו בעכו&quot;ם אלא בחצר שאינה מעורבת ולא בכרמלית אטו רה&quot;ר, אבל אנן קיי&quot;ל כא&quot;ר דאף בכרמלית התירו ע&quot;י עכו&quot;ם] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה וליתנו)&lt;br&gt;2) יש עצה מאבן העוזר להוציא החפץ בידו וחבירו יטול מידו דהוי זה עוקר וזה מניח דהוי אסור מדרבנן ברה&quot;ר ולא גזרו בכרמלית, וגם ידו נחשב כמקום פטור, אבל הבית מאיר אוסר אפי&#x27; בכרמלית (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד) [עי&#x27; לקמן סי&#x27; שנ&quot;ב]"	סימן שמט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לטלטל חפץ ברה&quot;ר ע&quot;י שני בני אדם?	"הפמ&quot;ג (לעיל סי&#x27; רס&quot;ו) מקיל אפי&#x27; ע&quot;י שנים וכגון שחוזרים החלילה, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה וחבירו) מתמיה עליו מנליה להקל בזה דאפשר הוא בכלל הגזירה שאדם אחד לא יטלטל יותר מד&#x27; אמות, וכן הוא סתימת המחבר דמשמע דצריך הרבה בני אדם"	סימן שמט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש שנים ברה&quot;ר שמקצת ד&#x27; אמות של אחד מובלע בד&#x27; אמות של השני?"	"כתבו הרמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע דאינו יכול להוציא כליו חוץ לד&#x27; אמות שלו [והתוספת שבת פי&#x27; דמיירי באנשים שיצאו חוץ לתחום, אכן מפשטות הרמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע משמע דמיירי בכל אדם (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)], ומכאן הוכיח החזו&quot;א דיש איסור מדרבנן להוציא כלי מתוך ד&#x27; אמות דידיה [למשל, ס&quot;ל דאם כלי מונח רחוק ג&#x27; אמות ממנו אסור לו להזיזו ב&#x27; אמות להלאה], אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) אוקמיה הציור כגון שהחפץ מונח אצלו ממש ועל כן אסור להוציאו חוץ לד&#x27; אמותיו דנמצאת שהוא מטלטל הכלי ד&#x27; אמות [והנה, המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) כתב דלפי הרמ&quot;א לקמן (סי&#x27; שצ&quot;ו סע&#x27; א&#x27;) דאדם באמצע ד&#x27; אמות נמצאת שאינו יכול לטלטל הכלי יותר מב&#x27; אמות, ואינו ברור אם המג&quot;א ס&quot;ל דכאן מיירי במי שיצא חוץ לתחום וכמ&quot;ש התוספת שבת או סתם אדם העומד ברה&quot;ר [כפשטות הפוסקים], ואי אמרת כפשטות הפוסקים נמצאת לפי המג&quot;א אסור לאדם לטלטל כלי ברה&quot;ר יותר מב&#x27; אמות, והוא חידוש גדול, אבל להלכה אין לחוש לזה מפני כמה טעמים, א&#x27; המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; שצ&quot;ו ס&quot;ק ט&#x27;) הכריע דיש לו ד&#x27; אמות לכל צד, ב&#x27; יתכן דהמג&quot;א ס&quot;ל כתוספת שבת אבל לדידן דמיירי במי שעומד ברה&quot;ר גם המג&quot;א מודה דיכול לטלטל הכלי עד ד&#x27; אמות, ג&#x27; אפי&#x27; אי אמרת דהמג&quot;א ס&quot;ל דמיירי במי שעומד ברה&quot;ר מ&quot;מ המ&quot;ב אינו חושש להמג&quot;א דהרי הוא מקיל לטלטל הכלי עד ד&#x27; אמות]"	סימן שמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשלשה בני אדם ברה&quot;ר, והאמצעי מובלע ביניהם?	"האמצעי יכול לבחור לטלטל ב&#x27; אמות לכל צד או לטלטל ד&#x27; אמות לצד אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז) {ונראה פשוט דדיינינן כל כלי וכלי בפנ&quot;ע, והא דכתב השעה&quot;צ דאם רוצה לאכול בשניהם אינו יכול לטלטל אלא במקצת עם כל אחד ואחד היינו לגבי הכלי אכילה אבל לגבי האוכל גופה פשוט דיכול לטלטל כל חתיכה וחתיכה שהוא אוכל פחות מד&#x27; אמות}"	סימן שמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש בציורים אלו?	"קמ&quot;ל דלא גזרינן שיוציאנו מד&#x27; אמות דידיה (גמ&#x27;, ערוה&quot;ש סע&#x27; ה&#x27;) "	סימן שמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לטלטל פחות פחות מד&#x27; אמות 1) ברה&quot;ר בשבת 2) ברה&quot;ר בין השמשות 3) בכרמלית בשבת 4) בכרמלית בין השמשות?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-b4ef17055f70d4bd922b1232a8a24dd60a6ed551.jpg"">"	סימן שמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב עומד לפוש?	"הרבינו ירוחם ס&quot;ל דצריך להניח החפץ על הארץ (מובא בב&quot;י), ומשמע דס&quot;ל דכל זמן שאינו עומד לפוש ממש אינו נחשב כהנחה [אבל בעומד לכתף ממש אינו הנחה אפי&#x27; אם הניחו ע&quot;ג קרקע וכמ&quot;ש תוס&#x27; שבת (ח&#x27; ע&quot;ב) (חזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; ס&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)], אכן השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ח) ס&quot;ל דכל זמן שאינו עומד לתקן המשאוי מקרי עומד לפוש והוי הנחה, והביא ראיה מבהמה שעומדת להשתין מים, וגם מדאמרינן בגמ&#x27; דא&quot;א שלא יעמוד פורתא כשהגיע לביתו [ויש מיישבין הרבינו ירוחם דהוא דין דרבנן, והקשה על זה מנליה לחדש זה {ועוד קשה דהרבינו ירוחם כתב &quot;דחייב&quot; אם אינו מניחו על הארץ}], ועל כן סגי לעמוד במקומו וא&quot;צ להניח החפץ על הארץ (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן שמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם לאחר שטלטלו פחות מד&#x27; אמות רוצה לטלטל עוד פחות מד&#x27; אמות?"	אם לא היה דעתו מתחילה לטלטלו עוד הפעם מותר (א&quot;א מבוטשאטש)	סימן שמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה דבר חמור טפי, פחות פחות מד&#x27; אמות או הוצאה מכרמלית לרה&quot;ר?"	"הקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואפילו בין) סתירה בזה, לגבי בין השמשות משמע דפחות פחות חמור טפי דאסור בין השמשות אבל הוצאה מכרמלית מותר, אבל לגבי מי שהחשיך בדרך מתירין לו לטלטל פחות פחות מד&#x27; אמות אבל לא מתירין לו להוציא מכרמלית לרה&quot;ר, וצ&quot;ע [ותי&#x27; ר&quot;י באק דמשתדלין להקל במי שהחשיך בדרך מפני שהוא בהול ועל כן מקילין לו אפי&#x27; לפחות פחות וכו&#x27; אבל מצד שני לא רצינו להקל לו לטלטל בכרמלית דאין כאן היכר דהוא &quot;הוראה שעה&quot; ויבא להקל יותר מדאי וכמ&quot;ש דאם החשיך בדרך ויש לו חפץ על כתפו צריך לרוץ בדוקא לביתו כדי שיהא בו היכר]"	סימן שמט סעיף ה		
